רופא מומחה מכתב ראשון

לאחר עיון במקורות מידע וידע אישי רשמתי סיקור היסטורי של המחלה צליאק (כרסת) בה אופק חולה שיתאר את ההתפתחות ההיסטורית של המחלה ותגליותיה. מקור השם של המחלה נובע מהמילה היוונית "קוליאקוס" (koiliakos) , שפירושה "של הבטן", כאשר הכוונה היא כאבים של בטן. מקור השם "גלוטן" אשר קשור למחלה, קשור למילה הלטינית gluttire- "לבלוע". שם המחלה בעברית מתקשר ישירות ללועזי אך שם דגש מיוחד על אחד מתסמיניה הנדירים של המחלה בצורתה הקלאסית בטן נפוחה, בעיקר אצל ילדים (כרסת מלשון המלה כרס. הראשון שתאר את המחלה וטבע את שמה היה הרופא היווני הקדום גלן (galen) הידוע גם כקלאודיוס גלנוס (claudius galenus 129-199) . הרופא הבריטי סמואל ג'י (samuel jones 1839-1911) המליץ על דיאטה נטולת עמילן בתור התרופה היחידה למחלה. שם נוסף של המחלה בספרות הרפאוית מתקופה זו הוא gee-harters disease על שמם של ג'י והרטר. בשנת 1918 רופא ילדים בשם סר פרדריק סטיל (sir frederick still) המליץ להמנע מלחם. בשנת 1950 מצא סטודנט הולנדי לרפואת ילדים בשם ווילם דיקה (willem dicke) שהגורם הספציפי ממנו יש להמנע הוא קמח העשוי מדגנים מסויימים. מחקרו נתמך במחקר מקביל בראשות שרלוט אנדרסון הבריטית, שהראה כי העמילן וחומרים נוספים בקמח אינם מזיקים כשלעצמם אלא רק הגלוטן. במהלך שנות ה-60 נתגלה ע"י קבוצת חוקרים ביניהם רובין (rubin) את הביופסיה של המעי הדק כאמצעי אבחון ראשי למחלה, עד היום הזה.* ביוספיה- הדרך הכמעט- ודאית היחידה כיום לאבחון המחלה היא באמצעות ביוספיה של המעי הדק באמצעות אנדוסקופיה, סיב אופטי דק המוחדר לבטן שנועד למצוא מבנים דמויי שערות שנועדו להגדיל את שטח הפנים של המעי בכדי לשפר את יכולת הספיגה שלו. ישנו מספר זעום של חולי צליאק המגלים תופעות פיזיולוגיות אחרות ולכן הביופסיה קשה לזיהוי במקרים אלה. מקרה נוסף שבו ביופסיה לא תעזור היא לאחר דיאטה ארוכה ללא גלוטן. במקרה של ילדים שגדלו מגיל צעיר ללא גלוטן, לא ניתן לסמוך על הביופסיה ולא על בדיקת נוגדנים בדם, ולכן בדיקת צליאק חוזרת תתבצע באמצעות בדיקה גנטית או - במקרים מסוימים – אף תתבצע "דיאטת גלוטן" של אכילת גלוטן למספר חודשים ולאחריה בדיקות דם וביופסיה.